שופניה נ' גלבוע - עבודות חקלאיות בע"מ ואח'

פסק דין

בפתח הדברים ברצוני להביע, בעיקר בפני התובע, את התנצלותי הכנה על העיכוב הממושך במתן פסק הדין. על אף שהתחלתי בכתיבתו לפני זמן רב, צירוף נסיבות מצער הביא בכל פעם לעיכוב נוסף בהשלמתו. אני מודה לצדדים על אורך רוחם בהמתנה לפסק הדין, על אף שמדובר בעיכוב ממושך ביותר שכל הסבר שינתן לא יוכל לספק.

במרכזן של התביעות ההדדיות שבפני, עומדת במחלוקת השאלה למי שייכת תבואה שנקצרה ביום 1.5.07 בשדות המצויים באיזור מפרץ חיפה. התבואה נקצרה על ידי נתבעת מס' 1 (להלן: "גלבוע") ונאספה מהשדות מספר ימים לאחר מכן לאחר שגלבוע יצרה ממנה שחתות (שהן חבילות התבואה) והעבירה אותן, קודם לחצריה, ולאחר מכן למרכז מזון כפר מכבי (להלן: "מרכז המזון").

בהתאם להסדר אליו הגיעו הצדדים, בעקבות צו מניעה זמני שניתן, תמורת השחתות (שכללו 50 טון שחת תלתן ו-14.3 טון שחת שבולת) בסך של 46,869 ₪ הופקדה על ידי מרכז המזון בקופת בית המשפט והתביעה כנגד מרכז המזון נמחקה.

תמצית התביעות ההדדיות 

1.תביעת התובע (להלן: "התובע" או "שופניה"), אשר הועמדה על הסך של 110,500 ₪, כוללת תביעה לקבלת תמורת התבואה במלואה אשר לטענתו עומדת על הסך של 83,000 ש"ח שכן, שופניה טוען כי הסחורה שהועברה למרכז המזון, איננה מלוא התבואה שהופקה מן השדות ואשר, לטענתו, שייכת לו במלואה. כמו כן כוללת התביעה החזר הוצאות שנגרמו לתובע בגין חיפוש התבואה, הפסדי רווחים ופגיעה במוניטין ועוגמת נפש.

את תביעתו כנגד גלבוע, מבסס שופניה על הטענה כי זו סייעה לנתבע מס' 2 (להלן: "הנתבע" או "כהן") לגנוב ממנו את התבואה השייכת לו ואף טוען כנגדה כי העלימה חלק מהתבואה לאחר שהוציאה אותה מהשדה, ובשל כך הסחורה שאותרה על ידו במחסני מרכז המזון, אינה מלוא התבואה שהוצאה מן השדות.

2. כתב התביעה שכנגד הינו על סך של 300,000 ₪ וכולל דרישה לפיצוי בגין נזק שנגרם כתוצאה מכך ששופניה עיבד במשך 4 שנים את השטחים השייכים לנתבע, ללא הסכמתו ותחת איומים וללא כל תמורה.

כמו כן טוען כהן כי לאחר שזרע בשדות, בחודש 12/2006 זרעי חומוס, עלה שופניה על אותה חלקה וזרע בה תלתן. כתוצאה מכך שהיו שני גידולים באותו השטח, התלתן השתלט על החומוס ודכא את התפתחותו ובכך נגרמו לכהן נזקים בגין אובדן הכנסה מהחומוס אשר הוערך על ידי מומחה מטעמו בסך של 26,300 ₪.

הרקע העובדתי והשתלשלות הענינים

3.אין מחלוקת בין הצדדים כי קציר התבואה המתואר לעיל, נעשה על ידי גלבוע על פי הזמנת כהן אשר טוען כי השדות שבהן נקצרה התבואה, הינם על קרקעות שהוא מחזיק בהם מזה 30 שנה בהסכמת המינהל שהינה בעליהם.

כמו כן אין מחלוקת כי בעת שכהן הזמין את גלבוע לקצור את התבואה, הוא ידע כי בשדות או בחלק מהם, גדל תלתן שנזרע על ידי שופניה והוא הודה כי בעת שנקצר החומוס הוא גם לקח את התלתן שנזרע באותו השטח (סעיף 3 לכתב ההגנה).

4. אין מחלוקת כי בשנים 2003 עד 2005 (דהיינו עונת 2005-2006 שתחילתה בסתיו 2005) עיבד שופניה את כל השטחים שכהן מחזיק בהם מכוח הסכמת המינהל. שופניה טוען כי הדבר נעשה בהסכמת כהן וכנגד תשלום תמורה ואילו כהן טוען כי שופניה פלש לשדות תוך שהוא מנצל את חולשתו שנבעה מכך שבאותה תקופה אשתו היתה חולה ולפיכך לא היה פנוי לעבד את השדות.

על אף שכהן כלל בתביעה שכנגד טענות גם ביחס לעיבוד השדות על ידי שופניה בשנים 2003 עד 2005 (אליהן אתיחס בהמשך), הרי שסלע המחלוקת העיקרי בין הצדדים נתגלע ביחס לתבואה שנקצרה בחודש 5/2007 ואשר תחילת פעולות עיבוד השטח לצורך גידולה נעשה בקיץ-סתיו 2006 ואילו הזריעה נעשתה בין החודשים 11/2006 – 1/2007.

 5. על מנת שניתן יהא לדון בטענות הצדדים כסדרן (עד כמה שהראיות בפני מאפשרות זאת, ולמחדלים הראייתים של הצדדים אתיחס בהמשך), יצויין כי המקרקעין שמחזיק כהן כוללים שטח עליון גדול יותר ושטח תחתון קטן יותר.

הצדדים לא המציאו נתונים מדויקים באשר לגודל כל אחד מהשטחים, אולם מהראיות עולה כי